מכון קורות
 
 
המוזיאון הוירטואלי לתיעוד קורות עם ישראל
סיפורי החיים שלכם - סיפור ההיסטוריה שלנו
 
       
       
       
צרפת רוסיה ישראל
FR RU US ISR
     
 
   
 
קורות עם ישראל
 
           
הרפתקאות מסוכנות בהתרמה לציונות בגרמניה שנת 38' - קטע מתוך סיפור חיים של השופט מר גבריאל בך
 
סיפור חיים אישי של שופט בית המשפט העליון מר גבריאל בך:

למדתי בבית ספר תיאודור הרצל שהיה בית ספר ציוני בברלין ליד כיכר אדולף היטלר. פעם באה המנהלת ואמרה שבית הספר עורך מבצע לאיסוף תרומות עבור הקרן הקיימת וכל הילדים מתבקשים ללכת להורים, לחברים ולמכרים ולהביא איזו תרומה. אמרו לנו שהילדים שיאספו הכי הרבה יירשמו בספר הזהב בסוכנות היהודית בירושלים. נו, כמובן שכל אחד רצה לזכות והלך לאסוף מהמשפחה.


אני הבנתי שרק בדרך זו לא אזכה בפרס. ישבתי וחשבתי והמצאתי תוכנית משלי כדי לזכות: כיון שלא נראיתי יהודי במיוחד, הלכתי עם חבר לבתים באזור שלנו ודפקנו רק על דלתות שהופיע עליהן שם גרמני טיפוסי כגון שולץ, מילר וכדומה. כשפתחו את הדלת אמרתי בנימה מאיימת: 'מי היהודים בבנין הזה'! מיד ענו לי 'יש שם, בקומה שלישית, בקומה רביעית' וכדומה. מיד עלינו למעלה, ואספנו מהמשפחות הללו כסף לטובת ארץ ישראל, לקניית אדמות וכל הדברים האלה.
אבל לא הסתפקתי בכך אלא חיפשתי דרכים נוספות. באחד הרחובות הראשיים של ברלין היה 'קפה דוברין' בו ישבו בעיקר יהודים. הלכתי גם לשם ואספתי מהם ולא אשכח איך יום אחד הגעתי וליד אחד השולחנות ישב גבר לבד. פניתי גם אליו ואמרתי, 'תראה אני רוצה לאסוף כסף בשביל התנועה הציונית בארץ ישראל, אני מבקש שתתרום לי'. הייתי בגיל 10 או 11, ואז הוא אמר, 'תראה ילד, בשבילי זה לא בא בחשבון'!
התרגזתי עליו ואמרתי, 'זו תגובה טיפוסית! ואחר כך אתה תבוא לארץ ישראל ורק תמתח ביקורת! זה לא ימצא חן בעיניך, וזה לא ימצא חן בעיניך אבל עכשיו כשאפשר עוד לקנות אדמות מהערבים אז אתה לא מוכן'!
ואז הוא אומר לי, 'אני אראה לך שזה באמת לא בא בחשבון בשבילי' והרים את דש החליפה שלו.
בדש הפנימי ראיתי שם את סמל צלב הקרס.
הוא כנראה היה איש גסטאפו שהלך לבדוק מה היהודים מדברים בשיחות שלהם בבית הקפה.
לרגע הייתי המום ולא ידעתי מה לעשות. חשבתי לברוח אבל לפתע הוא אמר: 'בא הנה ילד. דיברת כל כך יפה – הנה, קח חצי מארק'.
זה שאספתי בשביל התנועה הציונית, בשביל ארץ ישראל חצי מארק מאיש גסטפו זה דבר שאני לא אשכח.
בייחוד שבזכות כל הפעילות הזו באמת זכיתי לרישום בספר הזהב של הסוכנות היהודית.

[שופט בית המשפט העליון לשעבר השופט גבריאל בך - ירושלים]


זה היה קטע מתוך תיעוד סיפור חיים של שופט בית המשפט העליון בדימוס מר גבריאל בך, 
לתיעוד סיפור חיים שלך או של בן משפחתך לחץ כאן 

 
כעת באתר 
 
תיעוד
 
זכרונותיו של זוכה פרס נובל, פרופ' ישראל אומן
 

 
זכרונות שופט בית המשפט העליון לשעבר השופט גבריאל בך


 
מזכרונותיו של מפקד חיל האויר לשעבר אלוף אביהו בן נון
 

 
זכרונותיה של גב' שושנה מתוסוב


 
זכרונות אלוף במיל' עוזי דיין יו"ר מפעל הפיס
 

זכרונותיו של מר עזריאל הירש
 
 עזריאל הירש
 
זכרונותיה של גברת נעמי חביב
 
נעמי חביב

על 'הבחורות ההן' שטמנו בחזה פרבלום
זכרונות איש אלכסנדרוני שמעון קוטנר




מזכרונותיו של מר ישראל חביב איש 'ההגנה'

 
   
מכון קורת - המוזיאון הוירטואלי לתיעוד קורות עם ישראל 

 

צור קשר: 052-4239706
       
כתיבת ביוגרפיה אודות מכון קורות כתיבת ספר זיכרון כתיבת ספר אישי
קו קו קו קו
כתיבת סיפור חיים הפקת ספר זכרונות משפחתי תיעוד לארגונים, רשויות ומוסדות תיעוד סיפורי חיים
קו קו קו קו
       
       
אינסטגרם טויטר גוגל + פייסבוק
 
         
בניית אתרים ג'ינט בניית אתרים ג'ינט מפת אתר תודות: תמונת הצנחנים בכותל: דוד רובינגר. ילדים בשדה כלניות: יאיר אפל כל הזכויות  שמורות למכון קורות | האתר עוצב ע"י אהובי כ"ץ-ונונו  
בניית אתרים - ג'ינט פיתוח