מכון קורות
 
 
המוזיאון הוירטואלי לתיעוד קורות עם ישראל
סיפורי החיים שלכם - סיפור ההיסטוריה שלנו
 
       
       
       
צרפת רוסיה ישראל
FR RU US ISR
     
 
   
 
קורות עם ישראל
 
           
גזילת הקרקע שקנינו - מתוך ספר זכרונות של מר ציון בדש
 
 קטע מתוך ספר אישי שנכתב למר ציון בדש:

"בשנות השלושים בטריפולי עדין לא חלמנו שנזכה לעלות לארץ ישראל אבל כשחבר של אבא עלה אבא נתן לו כסף לקנות לו אדמה בארץ ישראל.
כשהחבר הגיע ארצה הוא לקח את העסק ברצינות והתעניין איפה כדאי לקנות.
אמרו לו שבאזור מגדל צדק ליד ראש העין כדאי לקנות כי 'המקום הזה נמצא על אם הדרך לירושלים והוא צפוי להתפתח - קנה שם'.
הוא קנה שם ואתו עוד כארבע מאות יהודים מכמה ארצות שהופנו לקנות שם חלקות.
עברו 15 שנה, ברוך ה' קמה המדינה וזכינו לעלות ארצה. 
10 שנים חיינו במעברות וכשהגיע הזמן רצינו לבנות את ביתנו על הקרקע שקנינו.
לאחר שגילינו איפה בדיוק נמצאת הקרקע נאמר לנו שבלתי אפשרי להגיע לשם כי היא נמצאת סמוך לקו שביתת הנשק.
בלית ברירה חיכינו עוד כ - 10 שנים עד שהסתיימה מלחמת ששת הימים שלאחריה השטח כבר לא היה מסוכן.
עם תום המלחמה אחד הרוכשים לקח את הנושא תחת ידיו, הלך לשטח ולהפתעתו גילה שהמקום הוא שדה חקלאי.
הוא הלך וגידר את השטח שרכשנו אבל שבוע לאחר מכן כשחזר למקום הוא גילה שהגדרות נעקרו.
התברר שקיבוץ מסוים השתלט על הקרקע ומשתמש בחלקות שלנו לצרכיו.
פנינו למזכירות הקיבוץ וביקשנו מהם שיפנו את השטח אבל הם טענו ש'הם קיבלו את הקרקע מהמינהל כדת וכדין'.
למרות שהאמנו להם לא ויתרנו על האדמה שהרי קנינו אותה בכסף מלא.
לקחנו עורכי דין והשקענו כספים וכך עברו השנים בדיונים אבל העסק נגרר.
בשנות ה - 80' פנינו בנושא לאחד השרים בממשלה שחזר אלינו ואמר ש'בדקו את הענין, החלקות הן שלנו והקיבוץ לא קיבל מאף גורם רשמי רשות להשתמש בקרקע'.
מיד פנינו אל הקיבוץ ודרשנו שכעת יחזירו את הקרקע לבעליה שרוצים לבנות עליה אבל אז התברר שנציגי הקיבוץ במועצה המקומית פעלו מאחורי הקלעים לרשום את הקרקע כקרקע חקלאית.
אמרנו, אם ככה, לפחות שישלמו לנו שכירות, אבל כשדרשנו תשלום על עשרות שנים של שימוש הם ענו שכבר חלה על כך התיישנות, והם מוכנים לשלם רק עד שבע שנים אחורה דמי שימוש בקרקע חקלאית, שזה כמה פרוטות לכל דונם.
התחלנו במאבק על מנת להחזיר את הקרקע לייעודה המקורי לבניה אבל כדי לייצג את הרוכשים דרשו מאיתנו חתימות של כל ארבע מאות היהודים שקנו את החלקות.
כמובן שבינתיים רוב האנשים נפטרו ולאספות בנושא כבר הגיעו הילדים והנכדים שלהם.
כיון שהתשלומים לעורכי הדין עלו הון כל העסק נזנח וכך יצא שה'פשע השתלם' לאותו קיבוץ".

[ציון בדש - רמת גן]

זה היה קטע מתוך סיפור חיים שנכתב על ידי 'מכון קורות' למר ציון בדש, 
לתיעוד סיפור חיים שלך או של בן משפחתך לחץ כאן 
כעת באתר 
 
תיעוד
 
זכרונותיו של זוכה פרס נובל, פרופ' ישראל אומן
 

 
זכרונות שופט בית המשפט העליון לשעבר השופט גבריאל בך


 
מזכרונותיו של מפקד חיל האויר לשעבר אלוף אביהו בן נון
 

 
זכרונותיה של גב' שושנה מתוסוב


 
זכרונות אלוף במיל' עוזי דיין יו"ר מפעל הפיס
 

זכרונותיו של מר עזריאל הירש
 
 עזריאל הירש
 
זכרונותיה של גברת נעמי חביב
 
נעמי חביב

על 'הבחורות ההן' שטמנו בחזה פרבלום
זכרונות איש אלכסנדרוני שמעון קוטנר




מזכרונותיו של מר ישראל חביב איש 'ההגנה'

 
   
מכון קורת - המוזיאון הוירטואלי לתיעוד קורות עם ישראל 

 

צור קשר: 052-4239706
       
כתיבת ביוגרפיה אודות מכון קורות כתיבת ספר זיכרון כתיבת ספר אישי
קו קו קו קו
כתיבת סיפור חיים הפקת ספר זכרונות משפחתי תיעוד לארגונים, רשויות ומוסדות תיעוד סיפורי חיים
קו קו קו קו
       
       
אינסטגרם טויטר גוגל + פייסבוק
 
         
בניית אתרים ג'ינט בניית אתרים ג'ינט מפת אתר תודות: תמונת הצנחנים בכותל: דוד רובינגר. ילדים בשדה כלניות: יאיר אפל כל הזכויות  שמורות למכון קורות | האתר עוצב ע"י אהובי כ"ץ-ונונו  
בניית אתרים - ג'ינט פיתוח