בניין הארץ - מתוך סיפורי חיים של גברת שושנה מתוסוב
דוד שלי בא מגרמניה לקנות קרקע בארץ ישראל. אמרו לו 'אל תקנה בתל אביב, זה רק חולות שם. קנה בעפולה - שם עיר העתיד'. הוא קנה שם, חזר לגרמניה ונספה בשואה.
החולות זה היום דיזינגוף.
בעפולה הקרקע עוד עומדת.
בני ברק של פעם זו לא בני ברק של היום. בזמנו היו בה שני בתי קולנוע. ראש העיר רמת גן רצה להתאחד עם העיר השכנה אבל ראש העיר בני ברק מצא דרך להתחמק מהרעיון.
על הסכם בין מפקד פלוגת האצ"ל למפקד פלוגה בצה"ל על רקע הגעת האניה אלטלנה.
על חייל שנענש לחזור לפלוגה הקרבית ונהרג בכיס פאלוג'ה.
על חיילי אויב שנהרגו בקרבות וצלם עיתונות חשב שהרגנו שבויים.
פגישה מפתיעה עם ההורים - מתוך סיפורי חיים של מר שלמה פ'
עליתי כנער ויצאתי מהבית עם רק עם תיק קטן לתפילין, סידור ולבנים להחלפה. עברו שנים, התגייסתי למלחמת העצמאות ויום אחד קראו לי לשער המחנה: 'אבא שלך מחכה לך'. זו היתה הפתעה עצומה. כבר שנים לא ראיתי אותו.
שבת ראשונה וכואבת בארץ ישראל - מתוך ספר זכרונות של מר ציון בדש
מהנמל עברנו למחנה 'שער העליה' בחיפה. בשבת הראשונה בארץ נדהמתי ממראה עיני: על כביש תל אביב חיפה נסעו מכוניות רבות. הייתי בטוח שכולן של ערבים או נוצרים ואז אמרו לי לא, בארץ ישראל יש יהודים שנוסעים בשבת.
באנו מרמת חיים של חדר אישי לכל אחד מחמשת האחים ולאמא היתה עוזרת שגרה אצלנו 24 שעות 7 ימים בשבוע אבל במעברה הפרידה שמיכה בינינו לבין השכנים, לא היתה עבודה ואפילו את האוכל לא הכרנו - אבל ממש לא התלוננו.
גזילת הקרקע שקנינו - מתוך ספר זכרונות של מר ציון בדש
עוד בהיותנו בטריפולי קנינו קרקע בארץ ישראל אבל כשעלינו התברר שהיא נלקחה מאיתנו. אחד הקיבוצים הפך אותה לשדה שלו. שנים של דיונים לא הועילו והקרקע נותרה בידי אלו שהשתלטו עליה. אפילו שכירות לא קיבלנו מהם.
חצי הכביש שנסלל לכבוד הלורד בלפור - מתוך סיפור חיים של השופט מר מנחם אילן
לאמי היה פנסיון בו התארח הלורד בלפור בביקורו בתל אביב. את שם הרחוב בו היה הפנסיון שינו לכבוד הביקור ל'רחוב בלפור' ומדרך חולית הפכו את הרחוב לכביש. כיון שלא היה כסף סללו רק חצי כביש - עד הפנסיון בלבד.
מעולה לארץ למעורה בארץ - מתוך סיפור חיים של השופט מר גבריאל בך
בחודשים הראשונים להגעתנו ארצה הקשר שלי לארץ היה קצת מהוסס. החוויה שחיברה אותי לאוירה בארץ היתה כשהתערבנו עם עולים שירדו מהאניה ומנענו מהבריטים לגרש אותם. מאז התחברתי לארץ בקשר שלא ינתק.
הנער שהתבדח במבחן קבלה ל'הגנה' - מתוך סיפור חיים של השופט מר גבריאל בך
יום אחד מישהו לחש בתיכון שמי שרוצה להצטרף ל'הגנה' שיגיע למקום מסויים בירושלים בשעת לילה מאוחרת. הגעתי, היה מפחיד אבל הבנתי שרוצים לעשות עלי רושם. הייתי נער בן 16, בטוח בעצמו, והחלטתי לא לשחק את המשחק.
אנשי הפרקליטות מתנדבים בקיבוצים - מתוך סיפור חיים של השופט מר גבריאל בך
ממחלקות שונות במשרד המשפטים ובהן פרקליטות המדינה היינו יוצאים בקבוצות להתנדבות בקיבוצים. בלול, בקטיף ועוד. באחת הפעמים התקדמה לכיווני קבוצה גדולה של בני המשק וחששתי שמשהו קרה אבל בפיהם היתה בשורה טובה
להגיע לכותל או לירח מה יותר סביר? - מתוך סיפור חיים של פרופ' ישראל אומן
מספר פרופ' ישראל אומן זוכה פרס נובל: במתח של ערב מלחמת 6 הימים אמרתי לעצמי: 'קח את עצמך ואת המשפחה ועוף מפה. פה ישחטו אותנו'. אמרתי אז לחבר שיותר סביר שאגיע לירח מאשר לכותל. אחרי 3 שבועות היינו בכותל.
על כץ ופרדס כץ - מתוך סיפור חיים של השופט מר מנחם אילן
הכרתי את כץ, בעליו של הפרדס מול בני ברק עליו נבנתה לימים שכונת פרדס כץ. הוא מכר לבניה חלקים מהפרדס ואבי בנה על מגרש כזה את ביתו. שם עברנו את המאורעות ושם בילינו ילדות יפה עם כמה שכנים ערבים מג'מוסין.
רשיון נהיגה תמורת שוחד לשוטר - מתוך סיפור חיים של השופט מר מנחם אילן
בתקופת המנדט כדי לקבל רשיון היה צריך לשלם לשוטר חצי לירה. מי שלא שילם לא קיבל רשיון. אבא היה איש עקרונות ולא הסכים לשלם - ולא קיבל רשיון. בסוף כץ, מהפרדס של כץ מול בני ברק, עזר לאבא ושילם בלי ידיעתו.
זכרונותי מחקירת אדולף אייכמן - מתוך סיפור חיים של השופט מר גבריאל בך
יומיים לאחר שראש הממשלה דוד בן גוריון הודיע שהצורר אדולף אייכמן נלכד על ידי מדינת ישראל והובא ארצה התבקשתי להיות האחראי המשפטי על עבודת המשטרה בחקירתו. במשפט עצמו הייתי סגן התובע ומשם אני נושא זכרונות
מדגניה לנהלל אחרי לידת משה דיין - מתוך סיפור חיים של אלוף [מיל'] עוזי דיין
דבורה ושמואל דיין עלו מרוסיה והתיישבו באום ג'וני היא דגניה - הקיבוץ הראשון. כשנולד בנם, משה, הקבוצה החליטה לגדלו כקולקטיב, אך דבורה דיין התקוממה ובהמשך עברה המשפחה לייסד את נהלל, מושב העובדים הראשון.
מכל משפחתנו בפולניה שרדו בודדים שהיגרו לפני המלחמה. לאחר המלחמה החלו ניצולים ובני משפחה לחפש אלו את אלו. כל יום עברנו על הרשימות בעיתונים, אולי, אולי, ויום אחד שמעתי את אמי קוראת בהתרגשות, חיים חי!
אחי אהרן נעצר על ידי הבריטים עקב הלשנה. בעת מעצרו קיבל אבינו התקף לב ונפטר. דרשנו מהבריטים שיתנו לו להיות בלווייה אך הם התנו זאת בכך שהוא יהיה כבול באזיקים בידיו וברגליו וילווה בשוטרים. לכך לא הסכמנו.
![מדגניה לנהלל אחרי לידת משה דיין - מתוך סיפור חיים של אלוף [מיל'] עוזי דיין](https://sfilev2.f-static.com/image/users/228989/detail/small/3811795-6293.jpg)
