מכון קורות
 
 
המוזיאון הוירטואלי לתיעוד קורות עם ישראל
סיפורי החיים שלכם - סיפור ההיסטוריה שלנו
 
       
       
       
צרפת רוסיה ישראל
FR RU US ISR
     
 
   
 
קורות עם ישראל
 
           
מאיטליה של מוסוליני לארץ ישראל - מתוך סיפור חיים של מר י.ש.ה.
 
זהו קטע מתוך כתיבת ביוגרפיה של מר י.ש.ה. מטריאסט המתאר ביוגרפיה אישית מתקופת ילדותו באיטליה:
 
אחרי שיצאה הפקודה של מוסוליני לגרש את היהודים מאיטליה החל למעשה גם האיסור להעסיק יהודים. 
התחילה להיות בעיר אוירה מאד לא טובה. אני זוכר שכשהייתי יוצא מהבית, הילדים הגויים היו צועקים אחרי 'יהודי'! 'יהודי'! פעם גם שיסו בי כלב וברחתי מהר הביתה.
כל מי שלמד בבית הספר היה חייב להיות חבר בתנועת הנוער הפשיסטית 'באלילה' . הנערים מהתנועה קיבלו מדים: כובע שחור, מכנסים שחורים וחולצה ירוקה, וכשנערך מצעד ברחובות העיר כולם היו לבושים באותם מדים מיוחדים עם האות M על החזה.

צעדנו ברחוב ולמעלה במרפסת עמד מוסוליני ויחד צעקנו 'ויוה מוסוליני. ויוה אל פופולו' [יחי מוסוליני יחי העם]". זה היה בשנת ה'תרצ"ו / 36' בערך.

היחסים עם הגויים היו טובים ולא חשנו באוירה אנטישמית עד שנת ה'תרצ"ח / 38'. אז יצא חוק שכל האזרחים הזרים חייבים תוך שנה לעזוב את איטליה.

לנו היתה בעיה כי להורי היתה אזרחות פולנית ולכן קיבלנו צו שאנחנו צריכים לעזוב את איטליה.
למרות שרצינו לעלות ארצה לא יכולנו לקבל רשיון עליה לארץ.

כיון שאבי כבר נפטר באותה עת אמא ניסתה לקבל רשיון כניסה עבורנו לאיזה מקום שהוא בעולם – אך ללא הועיל. בין השאר היא כתבה בקשה לאלינור, אשתו של נשיא ארה"ב רוזוולט אבל גם ממנה הגיעה תשובה שהיא מאד מצטערת אבל היא לא יכולה לפעול בעניין הזה בכלל.

ניסינו להגר למקסיקו ולעוד מקומות בעולם – לכל ארץ שרק תסכים לקבל אותנו אבל בכל מקום סירבו לקבל אותנו. הלחץ אצלנו גבר כי רוב השכנים והמשפחות הסתדרו והתפזרו בארצות שונות ורק אנחנו נשארנו בינתים בלי פתרון.

בסוף הגיעה בסייעתא דשמיא האפשרות לעלות לארץ:
משפחת ד"ר פרנקל משווייץ נסעה לביקור בארץ ישראל ובדרך הם עברו דרך טריעסט ולנו באכסנייה שלנו שאמא ניהלה.
באחד הימים הגיעה זמנה של הגברת ללכת למקוה והיא באה לאמא שלי שתדריך אותה איך להגיע. אמא הדריכה אותה וכתוצאה מזה נוצר קשר בין המשפחות.
לאחר מכן הם נסעו חזרה לשווייץ ולמרות שהיו אתנו רק ימים ספורים אבי המשפחה יחד עם משפחת לוי מטריעסט פעלו לקבלת רשיון עליה עבורנו.

פרנקל לקח ניירות ערך שלו [שאמנם היה להם ערך אפסי אבל היה להם ערך נומינאלי גדול] והפקיד על שמנו בבנק 1000 לירות שטרלינג וכך הפכנו להיות 'קפיטליסטים' שמותר לנו לקבל רשיון עליה לארץ במכסה של הקפיטליסטים. זה היה ממש ברגע האחרון".

[י'. ש'. ה'. – טריעסט, איטליה]


זה היה קטע מתוך כתיבת אוטוביוגרפיה שנכתב על ידי 'מכון קורות' למר  י.ש.ה. מטריאסט
לתיעוד סיפור חיים שלך או של בן משפחתך לחץ כאן 

 
כעת באתר 
 
תיעוד
 
זכרונותיו של זוכה פרס נובל, פרופ' ישראל אומן
 

 
זכרונות שופט בית המשפט העליון לשעבר השופט גבריאל בך


 
מזכרונותיו של מפקד חיל האויר לשעבר אלוף אביהו בן נון
 

 
זכרונותיה של גב' שושנה מתוסוב


 
זכרונות אלוף במיל' עוזי דיין יו"ר מפעל הפיס
 

זכרונותיו של מר עזריאל הירש
 
 עזריאל הירש
 
זכרונותיה של גברת נעמי חביב
 
נעמי חביב

על 'הבחורות ההן' שטמנו בחזה פרבלום
זכרונות איש אלכסנדרוני שמעון קוטנר




מזכרונותיו של מר ישראל חביב איש 'ההגנה'

 
   
מכון קורת - המוזיאון הוירטואלי לתיעוד קורות עם ישראל 

 

צור קשר: 052-4239706
       
כתיבת ביוגרפיה אודות מכון קורות כתיבת ספר זיכרון כתיבת ספר אישי
קו קו קו קו
כתיבת סיפור חיים הפקת ספר זכרונות משפחתי תיעוד לארגונים, רשויות ומוסדות תיעוד סיפורי חיים
קו קו קו קו
       
       
אינסטגרם טויטר גוגל + פייסבוק
 
         
בניית אתרים ג'ינט בניית אתרים ג'ינט מפת אתר תודות: תמונת הצנחנים בכותל: דוד רובינגר. ילדים בשדה כלניות: יאיר אפל כל הזכויות  שמורות למכון קורות | האתר עוצב ע"י אהובי כ"ץ-ונונו  
בניית אתרים - ג'ינט פיתוח